Bienvenue sur le site Albert levy -ברוכים הבאים לאתר - אלברט לוי

הסבר מלבני: Azemmour אזימור שלי - עיירת ילדותי   
לדף הבית

 

Azemmour אזימור שלי - עיירת ילדותי

קליפים / סרטונים שצילמנו בטיול השורשים בשנת 2000 - בסוף דף זה

pont-azami.jpgהגשר הישן של העיירה אזימור שנבנה בשנת 1924, מעל הנהר הגדול

הקדמה :

כמו רבים אחרים בארץ שרצו מיזוג גלויות בארץ , מתוך רצון , נעקרנו מהשורשים שהיו לנו בגולה ובנינו את עצמנו מחדש כישראלים , כך חונכו גם ילדנו . ארגנו את החיים מחדש ונטענו שורשים חדשים במולדת , היינו שקועים בעשייה ובבניין בארץ .

 לאחר ביקור השורשים שלי במרוקו בשנת 2000 עם רונן הבן שלי , כתבתי מספר דברים על החיים במרוקו , תמצית של שורשי הקהילה היהודית במרוקו  , כתבתי על :                        קשר משפחתי לארץ ישראל, --- על הקשר של משפחתי עם תופעת הערצת הקדושים בקרב יהודי מרוקו,----על פולקלור, גורלות , שורשים  ומצגת על מרוקו .

על עיירת ילדותי , התחלתי לכתוב , לאחר שהכרתי את יעקב אלפסי שכתב ספר מדהים עם מידע רב , זיכרון אדיר השקעה ועבודה רבה באהבה , של יעקב אלפסי . פרטים רבים וסיפורים של העיירה המשותפת שלנו אזימור .

בחודש ינואר 2005 , כתבתי בפורום של אתר שהוקם לעיירה אזימור ע"י מוסלימי יליד המקום בצרפתית ( זאמאל אלבז - התמונה הראשונה מהאתר שלו ) . כתבתי באתר שלו את ההיסטוריה בתמצית רבה של יהודי אזימור במשך מאות שנים כפי שהיה גם בערים אחרות במרוקו , כי רציתי לומר לצעירים בעיירה היום , היו גם יהודים באזימור , לא הייתה בעיה וזה פורסם , קיבלתי דואר ממוסלימיים רבים בצרפתית ובהפתעה רבה קיבלתי דואר מדודו של יעקב אלפסי , ברטו אלפסי, שסיפר על על בן אחיו יעקב אלפסי , לאחר שיחות עם יעקב נוצר קשר טוב והוא שלח לי את הספר המדהים שכתב לאחר שאסף חומר רב במשך כ 20 שנים - כל הכבוד ליעקב אלפסי על המאמץ הרב בכתיבה והוצאת הספר בשם "מסמטאות המלאח " סיפרים עממיים של יהודי מרוקו .

אחר השיחות עם יעקב ולאחר שקראתי את הספר , חזרו אליי חלק מהזיכרונות שנעלמו לי ,  זיכרונות  ילדותי בעיירה באזימור .

אזימור שלי עיירת ילדותי .

 אבי נפתלי נולד באזימור ובגיל 30 כאשר לא הייתה מספיק תעסוקה לצעירים של העיירה , הוא נדד לעיר הגדולה קזבלנקה 80 ק"מ צפונית לאזימור ואחרי כן עבר עוד יותר צפונה לעיר הבירה ראבט , הכיר את אמא שלי  ושם אני נולדתי יחד עם האחיות שלי .

 בגיל 5 כאשר היה טרור בראבט ,ולאחר שנרצח צורף יהודי בחנות הזהב שלו במדינה , אבי שהיה השכן שלו , הסיק מסקנות ,בדק מצב והגיע למסקנה שצריך לחזור לעיירת הולדתו אזימור כי שם היה שקט .

הגענו לאזימור השכרנו דירה ללא חשמל וללא מים זורמים , ירידה ברמת החיים לעומת המגורים הראבט שם היה חשמל ומים זורמים וכך התחלנו לחיות בשקט וביופי של העיירה עם הקהילה שלה שהייתה מוכרת לאבי .

כילד זה היה גן עדן שלי , הנהר אום א_רביע , נהר אדיר ביופי שלו שמתחבר לאוקיאנוס האטלנטי , משם הגיעו הפורטוגזים שבנו את חומות העיירה , ממש כמו עכו העיר שלי - חומות וים עם תותחים חלודים , עכשיו אני מבין למה אני מרגיש טוב בעיר עכו . 

מפת אזימור : מספרו של יעקב אלפסי - שחזור ע"פ זיכרון ילדות של דוד אלקיים

מתברר לי שתקופת הילדות בין גיל 5 עד גיל 15 , היא בעלת משמעות ונשמרת בנשמה , עכשיו כאשר שמעון אלפסי הזכיר לי את הילדות שלי בתמונות ושמות המקומות  , הכול צף לי , כל הרגשות של הילדות , השמחות והפחדים והמראות . לדוגמא :

 בתמונה מראות דאר הסבון - בית הסבון :  חורבות המגדל מימי הפורטוגזים , אשר שימש תצפית לעבר הנהר , מימין במבנה ( עם הגג המשונן ) שהיה ברשות המוסלימים , נמצאים שני קברים : האחד של קדוש יהודי והשני של קדוש מוסלימים ,( מספרו של יעקב אלפסי ) .

המגדל הזה היה החצר האחורית של הבית שלי , בו שיחקנו את משחקי הילדות , כיום יש חומה קטנה בצד שמאל של התמונה שנותנת הגנה לתהום / לנהר , בילדותי לא הייתה חומה וזה היה פחד גדול ליפול , כאן האזור הזה קיבלתי פחד מגבהים בהרבה חלומות שלי במשך שנים רבות אפילו בבגרותי בארץ עוד חלמתי שאני נופל לנהר - ומתעורר בבהלה בכל פעם - רק בעמל רב דחקתי את זה , לאחר שעליתי למקומות גבוהים אחרים בעולם .

vue3.jpg    tour-azama.jpg     vue8.jpg

  

 החומות ושרדי התותחים הפורטוגזים - תמונות מספרו של יעקב אלפסי .

 גם בחומות אלה עברה ילדותי, זה היה קרוב לבית שלנו , , זכור לי שכאן בחומות אלו , שיחקנו תפרנו חלומות איך להיות שחקני קולנוע , היה איש גוי , שקראו לו ליסטו ,הוא היה מדבר שקלסיקון המרוקאי של היהודים  והוא היה תמיד לבוש בבגדי חיל הים , כי הוא היה תקופה מסוימת בחיל הים , יום אחד הוא עשה תמונות עם פוזות משחק , כאילו שודדים מגיעים לחומה , נאבקים ובסוף הוא מציל את הילד , התמונות נשלחו לעיר הגדולה כידי להיות מועמדים להיות שחקנים בסרטים , היו חלומות .

oumrebia5.jpg

אזימור שלי - החיבור בין הנהר והים האטלנטי והעיירה העתיקה בצד שמאל מהנהר

  

נהר אום א-רבע : הגשר המחבר את קזבלנקה ואזימור - הנהר נחשב לגדול שבנהרות מרוקו , אורכו כ 500 ק"מ והוא מנקז את מימיהם של נהרות ויובלים הזורמים מהאטלס הגבוה . ( מספרו של יעקב אלפסי )

הנהר היה בשביל התושבים מקור חיים , מקור למי שתייה , היו מובילי מים שמכרו לנו את המים עד הבית , לא הייתה אפשרות אחרי הצהרים , לא הייתה אפשרות לקחת מים מהנהר , כי הייתה גאות של הים האטלנטי שהציף את הנהר והמים היו מלוחים , רק בבקר כאשר היה שפל , המים חזרו להיות מתוקים והחיים חזרו לנהר .

לנו הילדים זה היה מקום לדייג ולשחייה ולא היה צריך בגד ים לשחייה , כל הילדים היו ערומים וכאשר סימנו את השחייה התייבשנו מול השמש - חיים טבעיים ומהנים . בלילה היה פחד נוראי להגיע לנהר , יעקב הזכיר את את השדה " עאישא קנדישה " כולם האמינו בשדים והרוחות וכל מי שהתקרב לנהר בלילה , היה נבהל , זכורים לי החלומות בהם פחדתי פחד מוות מהירידה לשער הנהר בלילה (באב אלוואד). לא היה קל אבל היה מעניין , כי בלילות ליד הבית היינו נפגשים ומספרים סיפורים ובדיחות לפני שינה - זה היה הבידור , מדובר על שנות ה 50 , ללא טלביזיה .

זכור לי איך פעם בשנה , לפני פסח , הייתי עוזר לאבי לסנן את הזבל של חנות הזהב , במים של הנהר - כמו אלה שמחפשים זהב בנהרות , מתוך הזבל היינו מאתרים חתיכות זהב , היינו מתיכים את החתיכות ומוכרים ואת הזהב בקזבלנקה כידי לעשות את החג .

    

התמונה מימין : מבואת הכניסה לקבר הצדיק רבי אברהם מול-אנס זצ"ל בשלהי שנות ה- 40 של המאה ה 20 - מספרו של יעקב אלפסי - מאוסף משפחת אבישעיד , אשדוד .

התמונה משמאל : באותו מקום ,מתונה נדירה מילדותי , תמונת בר-מצווה שלי בשעה 06:00 בבקר לפני בית הכנסת בכניסה לרבי אברהם מול-אנס זצ"ל , ברקע אחותי אליס , מסדרת את השיער לתמונה והבנות הקטנות , אחותי חנה ובת הדודה פורטון דלויה , היום בבר שבע

מתחם קבר רבי אברהם מול-אנס זצ"ל 1989 -והתמונה משמאל אותו מתחם בשלהי שנות ה 40 של של המאה ה20 -מספרו של יעקב אלפסי (מאוסף משפחת עמאר ,נתניה )

יהודי הקהילה ונציגי השלטון , במסיבת יום הולדתו שלמלך מרוקו מוחמד החמישי , שהתקיימה בבניין ר' אברהם מול-אנס זצ"ל - מספרו של יעקב אלפסי ( מאוסף משפחת אבישעיד , אשדוד )

                

תפילה באתר הקדוש ר' אברהם מול-אנס זצ"ל בשנת 1989 - ומצבת הצדיק בתחילת שנות ה40 של המאה ה20 - מספרו של יעקב אלפסי ( מאוסף שמעון אלפסי ז"ל , אופקים )

החיים שלנו כילדים מסביב מתחם הצדיק ר' אברהם מול-אנס זצ"ל , היו תמיד מעניינים ופוריים , כשגרה , שם במתחם, יכולתי לפגוש תמיד אנשים חדשים שבאו לבקר מערים רחוקות ובמיוחד מקזבלנקה . כל הזמן היו חגיגות במקום , אנשים היו מביאים בשפע ומחלקים לקהל הרחב , קוסקוס עם בשר כבש ששחטו במקום , פירות יבשים ואגוזים , עוגות ועוד . אנחנו הילדים היינו מגיעים לשם לאחר כל המשחקים שלנו , אוכלים מדברים ושומעים את סיפורי הניסים שעשה הצדיק בכל פעם לאחר .

   

יהודי הקהילה בשעת סעודה רביעית במוצאי שבת בבניין ר' אברהם מול-אנס זצ"ל בתחילת שנות ה40 של המאה ה-20 - מספרו של יעקב אלפסי ( מאוסף מר שמעון אלפסי ז"ל , אופקים )                           התמונה בצד שמאל : רבי סעיד בן-עטאר זצ"ל וחותמתו מאזימור - מספרו של יעקב אלפסי ( מאוסף מר סילבאן בן עטאר , ירושלים )

חיים בקהילה היו מסביב לדת ולמסורת , כל הקהילה הייתה משתתפת בתפילות , אני זוכר את התפילות עם הסעודות , עם הפיוטים עם הכמיהה לציון , אבי נפתלי לוי ז"ל , היה פייטן באירועים המשמחים וגם בתפילות של בית הכנסת . היינו מתפללים בכל פעם בבית כנסת אחר בישוב , לדוגמא : פעם התפללנו בבית הכנסת של משפחת בן-עטאר , וליל "בהושענא רבה" , היינו מתארחים אצל משפחת בן-עטאר לתפילות עם כיבוד עשיר , כך היה נראה לי בילדותי . זכור לי שלמדתי את ההפטרה בגיל 10 ועליתי לתורה בשבת , אחרי הסוכריות בבית הכנסת , הייתה ארוחה חגיגית בבית שלנו , העלייה לתורה בגיל זה מחזקת את הביטחון והנפש של כל ילד .

   

בצד שמאל : מבט על בתים הלבנים של אזימור - השפעה מגורשי ספרד מורגשת היטב ברכיטקטורה   תמונה מספרו של יעקב אלפסי ובאדיבות משפחת פורטוגלי , חיפה  -                                                                     התמונה בצד ימין : שער העיירה שימש לא רק לכניסה ויציאה , אלא גם להעברת מסרים של הממשל - בערים המלכותיות שיפדו מעל השערים הראשיים את ראשי הפושעים ואויבי השלטון . בתמונה , נציגי הקהילה היהודית באזימור במהלך סיור משותף . מספרו של יעקב אלפסי (מאוסף משפחת אבישעיד אשדוד

 ,                                                                          Azemmour-belle.jpg

החיים הקהילתיים היו מבוססים על עזרה הדדית , בעניין של אמא שלי סעדה לוי ז"ל , היא תמיד הייתה מבקשת ממני  לתת עזרה לנזקקים , כמו כדוגמא :לקחת אישה עיוורת  כ 10 ק"מ ברגל לבת שלה , פעם בשבוע , או לישון בביתו של זקן חכם חולה ובודד , תמיד הייתה אומרת לי זה מצווה לעזור כי גם היא הייתה מתנדבת ועוזרת לאחרות .

הייתה אמונה שנשים שילדו תאומים , יש להם כוח ריפוי , ומאחר ואימא שלי ילדה תאומים , היו באות נשות הישוב, שכואב להם בגופם ומבקשים את עזרת אימא ( מאמא ) אמא , היא הייתה מאתרת את מקום המכאובים , לוחצת עליו ברגל שלה וביד שלה והייתה אומרת " אני שילדתי תאומים " מספר פעמים עד שבעלת המכאובים הייתה מודיעה שהיא מרגישה בטוב .

אמא הייתה רוחצת בחברה קדישא, בפעם הראשונה זה היה כאשר סעדה אבישעיד נפטרה והם ביקשו ממנה להיות חברת רבי שמעון בר-יוחי , כך המשיכה לעשות , גם בעכו עד יום מותה  . מהחינוך שלה אני עד היום פעיל ציבור ותמיד בהתנדבות בלבד .

 במשך ילדותי באזימור עברנו מספר בתים בשכירות עד שאימא שלי רכשה בית , שיפצה אותו והוסיפה קומה עם 2 חדרים להשכרה ,זה שימש את הבאים מחוץ לעיר לצדיק , חשיבה עסקית של אימא נטו . הנשים היו חזקות חכמות עם לב טוב , אפה הם הבחורות ההם , החרוצות עם הצניעות וחוכמת חיים שהובילו משפחות .

Azama15siecle.jpg

העיירה העתיקה במאה ה15 לספירה בארכיון האוניברסיטה העברית בירושלים

    לסיכום : באזימור הייתה לי ילדות , בעלת עניין רב , ילדות טובה ושקטה , עם טיולים בטבע עם אכילת פירות יער ותירס צלוי במקום , כל הפולקלור מסביב לצדיק , החיים ליד הנהר האדיר והיפה , בית הספר אליאנס עם המורה שלנו רפאל לוי , שלימד אותנו הכול בכל משירת בטובן , היסטוריה וכל יתר המקצועות , לימוד שאפשר לי להתקבל לאורט קזבלנקה בו למדתי 3 שנים עד עלייתי ארצה . הילדות באזימור היא תמיד בנשמתי עד היום הזה .

אלברט לוי

קליפים / סרטונים שצילמנו בטיול השורשים בשנת 2000

AZEMMOUR1 - קליפ שצולם בגשר הישן מעל הנהר באזימור
AZEMMOUR2 - קליפ בבית העלמין הישן של אזימור
AZEMMOUR3 - קליפ במאפיה של אזימור וסיפור מצחיק איך היו לוקחים את החמין מהמקום
AZEMMOUR4-  קליפ על הצדיק רבי אברהם מול נס
AZEMMOUR - הנהר הגדול של העיירה - אום_רביע
 

לדף הבית  

  קשר משפחתי לארץ ישראל    

הקשר של משפחתי עם תופעת הערצת הקדושים בקרב יהודי מרוקו

פולקלור, גורלות , שורשים  ומצגת על מרוקו .

   מה חדש

הטור האישי תשס"ט

נגן שירים לפי בחירה

חידוש שירים בשידורים צרפתיים

למצגת על מרוקו משנה 2006

למצגת של זמרים צרפתים

70 שירים צרפתיים נוספים

סרטון מחודש סיכום הפעילות הציבורית שלי עד שנת 2003

על אברהם דנינו ז"ל מייסד זהב"י

במתנה קמיע להצלחה בחיים

מצגת על השוק והמטעמים במרוקו

 התנועה הציונית המחתרתית בה הייתי כנער במרוקו

סיפורו של מסמך מחרונה והדמיון למסמך משפחתי שברשותי - אוקטובר 2005

רק בתום 30 שנה כתבתי על מלחמת יום הכיפורים  שלי - אוקטובר 1973

פולקלור, גורלות , שורשים  ומצגת על מרוקו -

Azemmour-אזימור-מרוקו

XXXXXXXXXXXXXXXXXXX-

 

 

מידע ליצירת קשר

    ניתן ליצור איתי קשר בדואר אלקטרוני בטלפון או לשלוח אליי פקס : 

Contactez moi  en  francais et hebreux -

              טלפון-- 052-5547077
    פקס -- 04-8293496
  lalbert@walla.co.il

   בונה  ומנהל את האתר : אלברט לוי : lalbert@walla.co.il

All rights reserved to Albert Levy ,  2001 - 2002 - 2003 - 2004 - 2005 - 2006 - 2007 - 2008