Bienvenue sur le site Albert levy -ברוכים הבאים לאתר - אלברט לוי

לדף הבית

סיפורו של מסמך מחירונה והדמיון למסמך משפחתי שברשותי

אוקטובר 2005

בביקור שלי במוזיאון , יהדות חרונה בספרד , בו יש תיעוד של החיים היהודיים , לפני הפגיעה המטורפת של הכמורה ביהודים ולפני כל הניסיונות שיהודי ספרד התנסו בהם , ע"י האינקוויזיציה  ואחרי כן  הגירוש האכזר ע"י האינקוויזיציה , (בהתאם לאישור האפיפיור ברומא בשנת 1478 ),

כ 200 אלף יהודים  עזבו את ספרד מי ביבשה מי דרך הים למדינות רבות  ובניהם עזבו כ 50 אלף לעבר מרוקו .

במוזיאון , ראיתי את המסמך להלן , הבנתי שראיתי מסמך דומה שיש ברשותי , מסמך משפחתי .

שאלתי איך יכול להיות שיש דמיון בכתב בין מסמך שהיה בספרד לפני שנת  1492 שנת הגירוש ואלף שנות תרבות יהודית שקטה ועשירה .

בספרד , היהודים שנשארו סבלו קשות מהכמרים האכזריים עד שתבוללו או נשארו כאנוסים שם עם מעט תרבות שעברה בין הנשים באופן מחתרתי כתרבות בעל פה .

לעומת זאת המגורשים למדינות השונות ולמרוקו , השתלבו בקהילות היהודיות העתיקות שהגיעו  עוד  לאחר חורבן הבית הראשון ע"י נבוכדנצר , בשנת 586 לפני הספירה .

לאחר חורבן בית שני  בשנת 70 לספירה , הביא בעקבותיו גל עצום של פליטים יהודים למרוקו . בין גל , היו גם הכוהנים שהגיעו למגרב ולמרוקו , פרחו ושם נולדה דהיה אל כהינה, שמה המלא: דהיה אל כהינה, בנת טביתא אבן טרפן .

חצי השני של המאה השביעית), בת לשבט של יהודים אשר הגלה פרעה נכה השני לצפון אפריקה, בין הרי אטלס (עיר הבירה - סכרה) אחרי הכותו את יאשיהו מלך יהודה בקרב ליד מגידו (608 לפני הספירה).

שבט זה החדיר את תרבותה של ארץ ישראל ואת מסורת ישראל הקדומה לכל מבואות מדבר סהרה.

( ראה עוד פרטים בסוף דף זה )

כאמור המגורשים , מצאו, תרבות יהודית משותפת ליהודים הותיקים– גם כך , בהיותם בטולדו או בקורדובה או בחרונה , היו קשרים הדוקים ותנועת מלומדים ויוצרים כמו הרמב"ם , ר' יצחק אלפסי ואחרים , שיצרו או למדו בפאס במרוקו , בטרם עברו לספרד או להיפך . כאשר המגורשים או האנוסים מפורטוגל , (שחזרו לדת היהודית כאשר נחתו בחופי מרוקו כגון אזימור , פס , מוגדור ), הגיעו למרוקו , הייתה רק מחלוקת תרבותית , בין המגורשים לבין היהודים הותיקים במרוקו  , על ההלכה ולבסוף נכתבו התקנות המוסכמות ושולחן ערוך .

המגורשים יחד עם התושבים היהודים , למדו את " היידיש המרוקאית " , שפה מרוקאית משולבת בעברית ובספרדית והיא שונה מהמרוקאית המוסלמית במרוקו .

הם כתבו יחד עם אותם אותיות את השפה המדוברת , שלחו מכתבים אחד לשני עם אותה שפה , אבי , נפתלי לוי ז"ל , כתב את השפה הזאת שירש מהסבים שלנו ומכאן הדמיון בין המסמכים בין חרונה בספרד לבין מה שיש אצלי , ממשפחתי .

על תהליך התפתחות וקריסת "היידיש של יהודי מרוקו "  , ניתן לראות בהמשך .

להלן המסמך שצילמתי במוזיאון בחרונה :

 להלן המסמך מתוך הספר שיש בספר המשפחתי שברשותי :

חיפשתי ללמוד על הכתב הנ"ל ובסוף רק באתר בצרפתית , יש הסבר לכתב וללימודו .

 להמחשה .אפשר ללמוד יחד את הכתב של יהודי מרוקו מהכתב של רבי יעקב אבוחצירא -1808-1880

 להלן מספר תרגילים ללימוד לפני שקוראים ומבינים מה כתב הרב יעקב אבוחצירא בהמשך מתוך ספרו

 

 

 

 

להלן מה שכתוב לעיל :

היידיש של יהודי מרוקו

עם אותם אותיות על בסיס עברי , לעיל , יהודי מרוקו כתבו  את השפה שפיתחו במרוקו כשפת היהודים במרוקו .

 יהודי מרוקו נבדלו משכניהם לא רק בדתם ובמנהגיהם , אלא גם בשפתם . זו הייתה שפת ה"מלח " , ממש כשם שהיידיש הייתה שפת הגטו היהודי באירופה . שפתו של " עם לבדד ישכון " .

לאוזנו של מרוקאי מוסלימי , נשמעה שפת היהודים כערבית קלוקלת , ממש כפי שלגרמני נשמעה היידיש כגרמנית משובשת .היא הספיקה לקיום קשרי מסחר והתדיינות עם השלטונות .

החיים במלאח , בקהילה סגורה ומבודדת – מרצון לשמור על בטחון ועל תרבותם היהודית .

המפגש הראשון בין יהודי מרוקו והשפה הערבית דווקא הבטיח רבות . היהודים קלטו בקלות את השפה השמית , הדומה כל כך לעברית ודחקה את השפות שהיו שגורות עד אז בקהילה – העברית והארמית . חילופי השפות לא עברו ללא מלחמות שפות , שאת הדיה אפשר למצוא באגרתו של הבלשן יהודה בן קוריש אל ראשי הקהילה בפאס , במאה ה 9 . באגרת זו מוכיח אותם בן קוריש על שחדלו להשתמש בארמית- שפת המלומדים בארץ ישראל – בבתי כנסת .

העיר פאס היא העיר בה נולד סבי מצד אמא שלי , ימין לוי ז"ל שנרדף יחד עם יהודים אחרים, לכן ברח לעיר מרקש שם התחתן עם סבתא חנינה ונולדה אמא שלי סעדה לוי ז"ל ( לוי משני צדדים ).

אבל השפה הערבית הייתה שפת הארץ . שפת ביתי הדין והמלומדים . שפת המסחר בעיקר – שפת השלטון . בהדרגה היו צריכים להתרגל למציאות וכדי שדבריהם של חכמי פאס יובנו , הם יצרו תערובת בין השפות עברית וערבית המתובלת בספרדית .

להלן מרוקאית יהודית באותיות דפוס מובנת יותר למי שיודע מרוקאית

להלן ניתוח הסיפור לעיל , בערבית יהודית ממרוקו מתקופת מלחמת העולם השנייה

* הטכניון מ.ט.ל., חיפה            ** עורך אתר האינטרנט "תעמולה מוצנחת במלחמת העולם השנייה," האלן, הולנד

הסיפור "היטלר החזיר" הגיע לידינו עקב פעילותו של המחבר השני באתר האינטרנט "תעמולה מוצנחת במלחמת העולם השנייה". הסיפור כתוב בלהג של פאס, בערבית יהודית מרוקאית. מטרת הסיפור היא להשמיץ את היטלר וסגנו גבלס על-ידי סיפור ששייך לסוגת הבדיחה מבחינת חקר הפולקלור. תבניתו היא של "סיפור בתוך סיפור." הטקסט כתוב באותיות דפוס של ערבית-יהודית ומלווים אותו מספר איורים המדגימים את תוכנו. הדמויות בציורים מתאימות לאופנה בקולנוע בתקופת שנות ה- 40. הסיפור מדגיש את היחס העוין של הגרמנים ליהודים ויש בו סממנים תיאוריים מקומיים. נכלל בו מתח מיני המתייחס לתיאור מעשיהם והתנהגותם של היטלר ושל גבלס. ניתוח לשוני של הטקסט מעורר את ההשערה שנכתב בידי מי שידע את הלהג היטב אבל לא היה דובר ילידי, והושפע ככל הנראה מהשפה האנגלית. בהרצאה יידון הסיפור מבחינת הרקע של יהודי מרוקו במלחמת העולם השנייה והספרות שנכתבה במרוקו בתקופה זו.

השנה לכבוד 800 שנה להרמב"ם , אני מוסיף כאן כתב היד של הרמב"ם שהיה חי בעיר פס במרוקו מגיל 20 הגיל 30 לאחר שברח מקורדובה בספרד יחד עם משפחתו

תמונתו של הרמב"ם עם חתימתו

    

להלן תמונה של הבית בו היה גר הרמב"ם בפס

להלן איגרת בכתב ידו של הרמב"ם במצרים בכתב ערבית ספרותית באותיות עבריות וזה שונה ממרוקאית יהודית

אך בתחילת דרכו הוא כתב במרוקו כמו כל היהודים אגרות במרוקאית יהודית .

  

להלן כתב ידו של הרמב"ם מתוך הספר הפילוסופי " מורה נבוכים "

השפה המיוחדת של יהודי מרוקו , איבדה מזוהרה לאחר הכיבוש הצרפתי בשנת 1912 . השפה הצרפתית דחקה בהתמדה את השפה הישנה והפכה בהדרגה לשפה ראשונה אצל מרבית יהודי מרוקו , וכך גם אני אבדתי חלק מהשפה ומהכתב במיוחד  .

השפה בזמני כילד במרוקו , הייתה מתובלת בצרפתית ואחרי כן הגיעה העלייה לארץ ואז זה היה מצחיק . ( אפשר לצחוק ולשמוע שבארץ את התערובת הזאת  יחד עם עברית עכשווית ולכן יש גם מערכונים והצגות מצחיקות :) .

                                  

לסיכום , אלה היו רק חלק קטן ביותר התהליכים שעברו במשפחתי ובמשפחות רבות במרוקו .

היהודים נדדו , בין  המדינות והערים בתוך מרוקו הרחבה , במשך  כ 2000 שנות חיים . הם עברו את כל הפוגרומים וכל המאבקים האפשריים , הם עשו כל מה שאפשר כידי לשמור על יהדותם והצליחו במשימתם העיקרית עד שעלו יחד חזרה לארץ מולדתם .

הכמיהה לציון , בשנה הבאה בירושלים הצליחה סוף סוף לאחר 2000 שנות גולה ועכשיו על הדור הצעיר לשמור על ההצלחה .

 

יותר פרטים על סיפור אל כהינה

דהיה אל כהינה  

דהיה אל כהינה  -שמה המלא: דהיה אל כהינה, בנת טביתא אבן טרפן. חצי השני של המאה השביעית), בת לשבט של יהודים אשר הגלה פרעה נכה השני לצפון אפריקה, בין הרי אטלס (עיר הבירה - סכרה) אחרי הכותו את יאשיהו מלך יהודה בקרב ליד מגידו (608 לפני הספירה). שבט זה החדיר את תרבותה של ארץ ישראל ואת מסורת ישראל הקדומה לכל מבואות מדבר סהרה.

כהינה הייתה יפת-תאר להפליא ובת יחידה לאביה. זקני השבט הגראים (כזה היה שם השבט שהתערב בין שבטים ברברים בהרי אטלס), בחרו בה למלכת בני גרא והאורס המערבי.

בשנת 689 לספירה, שלח הכליף עבד-אל-מלך (משל בדמשק ב- 705-685) את שר צבאו, חסן בן נעמן, בראש ארבעים וחמישה אלף חיילים ללחום בכהינה ולכבוש את ארצה.

המלכה פתחה במשא ומתן לשלום, ושלחה שליחים לחסן להציע לו כי יעלה מן הארץ. המפקד קיבל את האנשים בכבוד אולם העמיד שני תנאים:

1)
כי תכיר באדנות של הכליף,
ו- 2) כי תקבל את אמונתו.

בתשובה שלחה המלכה להגיד לו, כי לעולם לא ייכנעו היא ועמה למושל זר וכי בדתה אשר נולדה בה, בה תמות.

מכל עברי ארצה באו מחנות מחנות ללחום לצדה. המלחמה החלה על יד נחל מסכינה. המלכה נחלה ניצחון מזהיר, וחסן נאלץ לברוח עם מתי מעט מגדודיו לערבות טריפולי ולהודיע לכליף על מפלתו.

ברדיפה אחרי חייליו של חסן הגיעה כהינה עד לקרתגו.

אולם חסן בן נעמה אסף מאה ועשרים אלף חייל וכסף רב, שנשלח אליו מן הכליף, ועלה ללחום על מלכות כהינה בשנית.

בהגיע שמע מחנהו הרב של חסן אל העמים שעמדו לצדה של כהינה, נפחדו ועברו לצדו, רק עמה, עם גרא, שמר לה אמונים. בראש חיל קטן נלחמה כהינה נגד חסן בגבורה גדולה ובחירוף נפש (קיץ שנת 703 לספירה) והכתה בחיילותיו מכה רבה. אולם לסוף גברה יד הערבים, וכהינה הטילה עצמה לבאר עמוקה, למען לא תיפול בידם. הערבים הוציאו את גופתה, כרתו את ראשה ושלחוהו לכליף. הבאר נקראת "באר הכהינה" עד היום הזה.

"בכל קורות 'היבשה השחורה' - אומר פרופ' נחום סלושץ בספרו 'דהיה אל כהינה - ואלי גם בכל תולדות המין האנושי, לא קמה אשה גדולה ונאזרת גבורה כבת אפריקה זו"25.

 

 

   מה חדש

שירים מרדיו צרפתי

חידוש שירים בשידורים צרפתיים

הטור האישי תשס"ח

למצגת על מרוקו משנה 2006

למצגת של זמרים צרפתים

70 שירים צרפתיים נוספים

סרטון מחודש סיכום הפעילות הציבורית שלי עד שנת 2003

על אברהם דנינו ז"ל מייסד זהב"י

במתנה קמיע להצלחה בחיים

מצגת על השוק והמטעמים במרוקו

 התנועה הציונית המחתרתית בה הייתי כנער במרוקו

סיפורו של מסמך מחרונה והדמיון למסמך משפחתי שברשותי - אוקטובר 2005

רק בתום 30 שנה כתבתי על מלחמת יום הכיפורים  שלי - אוקטובר 1973

פולקלור, גורלות , שורשים  ומצגת על מרוקו -

Azemmour-אזימור-מרוקו

XXXXXXXXXXXXXXXXXXX-

 

 

מידע ליצירת קשר

    ניתן ליצור איתי קשר בדואר אלקטרוני בטלפון או לשלוח אליי פקס : 

Contactez moi  en  francais et hebreux -

              טלפון-- 052-5547077
    פקס -- 04-8293496
  lalbert@walla.co.il

   בונה  ומנהל את האתר : אלברט לוי : lalbert@walla.co.il

All rights reserved to Albert Levy ,  2001 - 2002 - 2003 - 2004 - 2005 - 2006 - 2007 - 2008